<h1>צרור החיים הדרך הראשון סימן י"ג</h1>
<h2>דף כו:</h2>
והמתפלל אומר רצה. ונהגו במקצת מקומות כי במנחה שאין אומרים רצה רק אישי ישראל. ובקטלוניא במקומו של רבי' ז"ל [בברצלונה] אומרים רצה במנחה. והטעם כי כל מקום שיש בו [שום] קרבן אומרים רצה, ותמיד של בין הערבים היה קרב עד הערב. וערבית שאין בו קרבן אומר אישי ישראל. וטעמם של אותם הנוהגים שלא לאומרו כי אין אומרים רצה אלא בזמן שהכהנים מברכים את העם, ובמנחה דאיכא שכרות אין בו ברכת כהנים ואין בו רצה. מן הטעם הזה נוהגים כי ביום הכיפורים אין אומרים ברכת כהנים במנחה, הואיל ורגילי בכוליה שתא דאין בה ברכת כהנים. אבל בנעילה דלא שכיח כוליה שתא והצבור מתענין אומר' ברכת כהנים. וזה המנהג נוהגים גם במנחה בתענית בשאר יומי דשתא. ויש נוהגים במנחה בתענית דכולא שתא דאומ' ברכת כהנים הואיל וליכא שכרות, והכל לפי המנהג.
